הנחיות פיקוד העורף – מה השתנה עם השנים?
הצורך בהגנה בעתות מלחמה והתקפה מורגשת בישראל מאז קום המדינה. בשנות השישים פתר פיקוד העורף את הנושא בבניית מקלטים ציבוריים שהוגדרו תקינים ושימשו במצבי חירום. הנחיות פיקוד העורף בשנות השבעים הורחבו בשל התפתחות הבנייה בארץ, כאשר הפתרון שעלה להגנה על תושבי ישראל היה בניית מקלטים בכל מבנה מגורים משותף. בשנת 1991 קיבל המצב תפנית מחודשת ודרש התמודדות חדשה.
הנחיות פיקוד העורף החל משנת 1991
בשנת 1991, השנה שבה תמה מלחמת המפרץ הראשונה, הביאה למסקנה שיש צורך בפתרון שונה מזה שהוגדר עד כה כתקין בכל הקשור לביטחון תושבי ישראל בעתות מלחמה והתקפה. המקלטים הציבוריים והמקלטים בבתי המגורים המשותפים יכלו לשאת בעול ההגנה הקונבנציונלית, אך נמצאו מקלטים שלא טופלו במשך השנים, הוזנחו ולא יכלו לשמש כמרחבים מוגנים נאותים. מה גם שמידת האטימות שלכם הוטלה בספק ונדרשו שיפוצים ובדיקה באשר לתקינותם.
הנחיות פיקוד העורף החל משנת 1992 הסתמכו על חוק הממדים שנחקק באותה השנה ודרש בניית ממד או ממק, מרחב מוגן דירתי או קומתי, במבני המגורים. התקנים הברורים של חדרי ממד אלו דרשו בנייה מסוימת בחדר זה, כגון רשת ברזלים בקירות בטון בעובי 12 ס”מ לפחות, חלון הדף ודלת הדף, מערכת אוורור מתאימה ועוד, אבל עניין זה לא היווה בעיה מבחינת מהנדסים או קבלני בניין. הבעיה שנוצרה הייתה שונה ושייכת לחלק מאזרחי ישראל, לאלה שהתגוררו בבתים ישנים שנבנו לפני כניסתו של חוק הממדים לתוקף.
הנחיות פיקוד העורף במבנים ישנים
תושבי דירות ומבנים ישנים נאלצים לחפש פתרונות לבניית מרחב מוגן. אחד מהפתרונות הוא תוספת בנייה, זו אפשרית אך מסורבלת בשל ההמתנה לאישורי היתרי בנייה מהרשות המקומית. הנחיות פיקוד העורף למקרים אלו מעניקות לתושבים המתגוררים בבתים ישנים תשובה נוספת: שיפור מיגון.
שיפור מיגון הוא הפיכת חדר רגיל לחדר ממד בתוך תחומי הבית. אין צורך בהיתרי בנייה אלא רק באישור תכנית המהנדס ברשויות ואישור פיקוד העורף. חדר זה משמש כממד לכל דבר, תקני ומאושר על ידי פיקוד העורף. שיפור מיגון יזמות ובנייה מלווה כל לקוח פרטי, עסקי וציבורי בתהליך שיפור מיגון, מבצעת את התכנון על ידי מהנדס מטעמה, עומדת מול הרשויות לאישורים המתאימים וצוותים מקצועיים שברשותה מבצעים את העבודה בשטח עד לשביעות רצונו של הלקוח.
לקוחות ושיתופי פעולה
072-2453482


