בניית ממ"ד

תפיסת המיגון עד לשנת 1992 הייתה אחרת מכפי שאנו מכירים אותה היום. בשנות השישים נבנו מקלטים ציבוריים שהעניקו את התשובה להתקפות קונבנציונאליות שקרו לא פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל. לאחר מכן, הביאו שנות השבעים את הבשורה על תקן מיגון חדש של פיקוד העורף שקבע בניית מקלטים בכל בניין מגורים משותף. בשנת 1991, עם סיום מלחמת המפרץ הראשונה, הובן כי מקלטים אילו אינם יכולים לסייע בכל התקפה, ולכן יש צורך לשפץ אותם. יחד עם זאת, הובהר כי מעתה ואילך כל בית פרטי וכל דירה יחויבו בבניית מרחב מוגן דירתי או קומתי (ממד-ממק), וכך נותרו מאחור דירות ישנות בבתים שנבנו לפני שנת 1992. אותו חוק ממדים אכן תרם לשלוות נפשם של שוכני הדירות החדשות, אך הציב בעיה בפני בעלי הדירות הישנות. פיקוד העורף לא הניח לעניין, וכך נוצר רעיון שיפור מיגון – הפיכת חדר רגיל למרחב מוגן- ממד.

שיפוץ זה זו אינו דורש היתר בנייה מפני שמדובר בשינוי פנימי בתוך הבית. עובדה זו נוחה לכיסם של דיירי הדירה וחוסכת גם את זמן ההמתנה עבור היתרים מסוג זה. מעבר לכך, במציאות הישראלית לא ניתן להתעלם מהעובדה כי ערכה של דירה ישנה עולה כאשר מתווסף לה חדר ממד, ושורה תחתונה, שהיא למעשה העיקרית: שלוות הנפש של בני הבית, עם הידיעה שיש להם מרחב מוגן בטיחותי בתוך תחומי המחייה שלהם, חשובה לאין ערוך.

שיפור מיגון יזמות ובנייה מבצעת שיפוצים במקלטים ישנים ומעמידה אותם לאישור פיקוד העורף בהצלחה. כמו כן, היא מבצעת בדירות ובמבנים ישנים שיפור מיגון על ידי הפיכת חדר רגיל למרחב מוגן- ממד. כל חדר ניתן להפוך לממד על ידי בנייה מחודשת ונכונה בהתאם לתקנים הנדרשים. מהנדס שיפור מיגון יזמות ובנייה משרטט תכנית מתאימה לבניית המדד בחדר הרגיל, התכנית מאושרת על ידי הרשות המקומית ופיקוד העורף, והצוות המוביל מבצע את העבודה כולל צביעת החדר בתום הבנייה ופינוי אשפת הבנייה כחוק.